רש"י על שבת קמ״ז א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת קמ״ז ע״א:ג׳ רש"י על שבת קמ״ז ע״א:ה׳ »

4 אָמַר רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַיּוֹצֵא בְּטַלִּית מְקוּפֶּלֶת מוּנַּחַת לוֹ עַל כְּתֵיפוֹ בְּשַׁבָּת — חַיָּיב חַטָּאת. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: סוֹחֲרֵי כְּסוּת הַיּוֹצְאִים בְּטַלִּיתוֹת מְקוּפָּלוֹת וּמוּנָּחוֹת עַל כְּתֵיפָן בַּשַּׁבָּת — חַיָּיבִין חַטָּאת. וְלֹא סוֹחֲרֵי כְּסוּת בִּלְבַד אָמְרוּ, אֶלָּא כָּל אָדָם. אֶלָּא שֶׁדַּרְכָּן שֶׁל מוֹכְרִין לָצֵאת כָּךְ.

פירוש רש"י על שבת קמ״ז א:ד׳

4 בטלית מקופלת - לאחר שנתנה על ראשו הגביה שיפוליה על כתפיו:

5 חייב חטאת - שאין זה דרך מלבוש:

« רש"י על שבת קמ״ז ע״א:ג׳ רש"י על שבת קמ״ז ע״א:ה׳ »